לקות למידה

המונח לקות למידה מתייחס לקבוצת הפרעות הקשורות לקושי בשפה, בקריאה, בכתיבה, בהמשגה או ביכולת מתמטית. לקות למידה היא התפתחותית כלומר היא מקשה על הלומד לרכוש את מיומנויות היסוד בהתאם לנורמה המצופה מבני הגיל. לקות למידה נחשבת ללקות השכיחה ביותר במערכת החינוך בישראל. המקור ללקות הלמידה הוא ככל הנראה פגיעה נוירולוגית מרכזית.

​

​

דיסלקסיה

דיסלקסיה הינה לקות בקריאה. לכל האנשים עם דיסלקסיה יש קושי בקריאת מילים, כבר ברמת המילה הבודדת, אך לא בהכרח כולם יתקשו באותן מילים ואופי הטעויות בקריאה יכול להיות שונה מאדם לאדם (יכולים להיות שיכולים של אותיות, הזנחה של אותיות בצד אחד של המילה, קריאה של המילה לא לפי כללי השפה ועוד).

יש לשים לב כי המונח דיסלקסיה מתייחס באופן ספציפי לקושי בקריאה ולא ללקויות שפתיות אחרות.

​

​

דיסגרפיה

המושג דיסגרפיה משמעותו לקות כתיבה, כאשר הכוונה היא גם ללקות בהיבט המוטורי של עיצוב האותיות והמאמץ הכרוך בכתיבה, וגם ללקות כתיבה בה יש טעויות בכתיבה (למשל החלפה של אותיות הומופוניות, השמטה של אותיות, שיכולים של אותיות ועוד).

​

​

דיסקלקוליה

המושג דיסקלקוליה מתייחס לקושי ספציפי במתמטיקה. הוא יכול להיות על רקע קושי בקריאה או כתיבה של מספרים, קושי בביצוע חישובים חשבוניים בסיסיים (5+7), קושי בתפיסת כמות (היכולת להעריך בלי מנייה כמה חפצים יש), ועוד.

​

​

הפרעת קשב

הפרעת קשב אינה לקות למידה אלא קושי שעלול להשפיע על תפקודי הלמידה השונים (קריאה, כתיבה ו/או חשבון). אנשים בעלי הפרעת קשב מתקשים להתרכז לפרק זמן ארוך, לכן הם זקוקים להפסקות רבות בלמידה. חלקם משתמשים בטיפול תרופתי כדי להתרכז טוב יותר בזמן פעילות הדורשת מאמץ קוגניטיבי רב (כגון שיעור בכיתה או למידה עצמית בבית).

בעבר חשבו בטעות כי הפרעת הקשב נעלמת אחרי גיל 13. היום כבר ידוע כי רוב האנשים עם הפרעת קשב (כ-70%) ממשיכים להפגין תסמינים של ההפרעה גם בבגרות. ההבדל הוא שההפרעה באה לידי ביטוי בדרכים שונות בילדות ובבגרות.

​

​

הוראה מותאמת (מתקנת)

הוראה מותאמת היא הוראה שמתאימה את עצמה לתלמיד שמתקשה בלימודים. היא נעשית על ידי מומחית לקויות למידה ו/או מורת שילוב שהוכשרו לכך במסגרת לימודיהן.

ההוראה המותאמת היא פרטנית, ולוקחת בחשבון את יכולותיו של התלמיד ואת קשייו. ההוראה המותאמת מיועדת לקדם את התלמיד באמצעות עבודה על הליקויים הספציפיים והקניית אסטרטגיות לעקיפת הקשיים. לפני בניית תכנית לימודים פרטנית, כדאי לבצע אבחון כדי לזהות את מקור הקשיים של התלמיד.

​

​

אבחון לקויות למידה (אבחון דידקטי) 

אבחון שמבוצע על ידי מומחית ללקויות למידה (בעלת תואר שני בתחום) במטרה להעריך את יכולותיו של הפונה (תלמיד/סטודנט) ואת קשייו. האבחון מקיף בדרך כלל את מיומנויות הלמידה הבסיסיות: קריאה, כתיבה וחשבון. בהתאם לקשיים שנמצאו, מומלץ באבחון על דרכים לשיפור תפקודי הלמידה, ועל התאמות ללמידה ולדרכי היבחנות.

​

​

אבחון קשב

אבחון של הפרעת קשב כולל הערכה קלינית מקיפה, שאלוני הורים ומורים, ולעיתים יכול לכלול אבחוני קשב ממוחשבים, מבחנים פסיכולוגיים, אבחון לקויות למידה ועוד.

האבחון יכול להתבצע על ידי אחד מבעלי המקצוע הבאים:

(1) מומחה בנוירולוגיה (2) מומחה בפסיכיאטריה / רופא ילדים עם ניסיון של לפחות 3 שנים בהתפתחות הילד (3) רופא ילדים מומחה, שעבר התמחות ורכש ניסיון בתחום הפרעת קשב וריכוז (4) פסיכולוג מומחה שהתמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב וריכוז, בתנאי שהפנה את המאובחן לרופא מומחה מורשה לאבחון הפרעות קשב וריכוז כדי לברר תחלואה נלווית וכדי לברר ולאשר את הצורך בטיפול תרופתי.

​

​

אבחון פסיכו-דידקטי

אבחון שמבוצע על ידי שני אנשי מקצוע (מומחית ללקויות למידה ופסיכולוגית). מטרת האבחון היא להעריך את היכולות הקוגניטיביות, הלימודיות והרגשיות של התלמיד. האבחון כולל חלק קוגניטיבי-דידקטי שמבוצע על ידי מומחית ללקויות למידה וחלק קוגניטיבי-רגשי שמבוצע על ידי פסיכולוגית. בהתאם לקשיים שנמצאו נכתב דו"ח אבחון מקיף הכולל את הממצאים השונים משתי ההערכות. בדו"ח נכתבות המלצות למערכת החינוכית, למשפחה ולאנשי מקצוע נוספים שמטפלים בתלמיד.

​