שאלות ותשובות

להלן אוסף של השאלות שנשלחו אלינו בערב המומחים שנערך בדף הפייסבוק של אגד"ל ביום ה- 1.12.15, עם התשובות שניתנו על ידי המומחיות שלנו. השאלות מאורגנות על פי נושאים.
תשובות הנוגעות לנהלים במשרד החינוך או במוסדות להשכלה גבוהה מתייחסות ל- 1.12.15, היום שבו נענתה השאלה. אם אחרי מועד זה חל שינוי כלשהו במדיניות, הוא אינו בא לביטוי בתשובות.
 
נהלי אבחונים והתאמות במשרד החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה
אנגלית ושפות זרות
אבחונים בתחום המתמטיקה
לקויות למידה והפרעות קשב בצה"ל
סיוע והכוונה לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה
התמודדות מבוגרים עם הפרעות קשב ולקויות למידה בחיי היומיום
 שאלות נוספות

תשובות

נהלי אבחונים והתאמות במשרד החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה
עד איזה גיל תקפים אבחונים?
מהחופש הגדול שבין כיתה ו' לכיתה ז' ועד גיל 25. 
בהשכלה הגבוהה, לפי נוהל שהופץ לאחרונה ע"י המרכז הארצי, "פונים שעברו אבחון מבוסס מת"ל לאחר גיל 18, האבחון יהיה תקף לכל החיים ואין מקום לדרוש מהם אבחון חוזר לצורך הערכת זכאות לקבלת התאמות בדרכי היבחנות במוסדות להשכלה גבוהה... פונה שעבר אבחון מבוסס מת"ל אחרי גיל 18 המבקש מיוזמתו לבצע אבחון חוזר שלוש שנים ומעלה לאחר האבחון הראשון – ההחלטה בנוגע לביצוע אבחון חוזר נתונה לשיקול דעתו של מרכז האבחון בהתאם למאפייני הבקשה... בכל מקרה, לא ניתן להיבחן שנית באבחון מבוסס מת"ל ב-3 השנים הראשונות לאחר האבחון המקורי". העקרון המנחה כאן הוא העדר הרכיב ההתפתחותי בבגרות: בעוד אצל ילדים קיים שוני בביטוי הלקות בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים, הרי בבגרות לא צפוי שוני על רקע התפתחותי, אלא האבחנה מתייצבת. אמנם ביטוייה התפקודיים ימשיכו להשתנות לפי נסיבות ודרישות החיים, אולם האבחנה הבסיסית אמורה להיוותר בעינה."

 
הבנתי כי משרד החינוך משנה את הגישה לגבי אבחונים. אנחנו קיבלנו הנחייה שאין התאמות בזמן מבחן, אלא רק התאמות בדרכי למידה בכיתה. האומנם?
משרד החינוך אוסר על מתן התאמות במהלך ביה"ס היסודי מתוך כוונה להעניק לתלמיד אפשרות לפתח מנגנונים וסגנונות למידה. העיקרון הוא שהתאמות הן לא פיתרון, אלא חשוב לטפל בתלמידים. יש לזכור כי הכתוב באבחון הוא המלצה והוא אחד הכלים שעומדים לרשות הצוות. יש לדון ביסודי ובחטה"ב בכל מקרה לגופו, ואם התאמות הכרחיות התלמיד יקבלן.
 
כמחנכת כיתה רציתי לדעת מתי אני ממליצה להורי התלמיד על אבחון דידקטי, ומתי על אבחון פסיכודידקטי?
השאלה הראשונה שיש לשאול היא מה מטרת האבחון. לשם הכנת תכנית עבודה לתלמיד מתקשה אבחון דידקטי עדיף. כאשר יש צורך באבחנה מבדלת כשעולה ספק לגבי מצב רגשי כגורם לקושי לימודי, אבחון פסיכולוגי עדיף וניתן לשלב עמו גם אבחון דידקטי באם רוצים לבחון את תפקודי הלמידה של התלמיד בנוסף למצבו הרגשי
בגילאי התיכון סוג האבחון תלוי גם בצורך בהתאמות מסוימות. בנושא התאמות ברמה 1 או 2 (כמו שימוש במילונית, דף נוסחאות מורחב, התעלמות משגיאות כתיב, הכתבת תשובות לבוחן ועוד) מספיק אבחון דידקטי. להתאמות ברמה 3 (למשל בחינה בעל-פה, מבחן מותאם ועוד) יש צורך באבחון פסיכו-דידקטי.
חשוב לציין כי בהשכלה הגבוהה האבחונים הנם דידקטיים בלבד (אבחון תפקודי למידה) ואין צורך בחלק הפסיכולוגי.
 
השאלה מתייחסת לבחינות הבגרות: האם יש התאמות שכדי לקבל אותן לא מספיק לבצע אבחון דידקטי וצריך לבצע אבחון פסיכודידקטי?
התאמות בדרכי הבחנות מדורגות על פי מידת השפעתן על מבנה הבחינה ועל פי רמת הקושי של הלקויות השונות. על מנת לקבל התאמות ברמה 3, שהן התאמות המשנות את מהות הבחינה, יש להפנות את התלמיד לאבחון פסיכו-דידקטי משולב או לאבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי (הגשת מסמכים נפרדים). בין ההתאמות ברמה 3 נמנות התאמות כמבחן מותאם בלשון ובמקצועות רבי מלל, מבחנים בעל-פה, מבחן מותאם במתמטיקה או המרת מקצוע המתמטיקה למקצוע מדעי אחר, מבחן מתוקשב באנגלית, מבחן מותאם בערבית ובעברית לדוברי ערבית ועוד.
 
מהם האבחונים הקבילים במוסדות להשכלה גבוהה ?
כיום האבחון הקביל (=קביל לשם הגשת בקשה להיבחנות בתנאים מותאמים) בכל המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י המל"ג וכן בכמה מוסדות אחרים, הוא האבחון הממוחשב מת"ל (מערכת לאבחון תפקודי למידה), המתאים לסטודנטים עד גיל 35. כלי אבחון זה פותח על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה וניתן לבצעו במרכזי אבחון באוניברסיטאות ומכללות (על אבחון המת"ל ועל המכונים בהם ניתן לבצעו ניתן לקרוא בקישור הבא .(https://www.nite.org.il/ind.../he/tests/matal-ela/matal.html באם סטודנט ביצע אבחון מת"ל במרכז מסוים, הוא יכול לגשת עם דוח האבחון למרכז התמיכה במוסד לימודיו, שם יעיינו בדו"ח האבחון, יסייעו בבניית תכנית תמיכה על פי ממצאי האבחון והמלצותיו וישקלו את מתן ההתאמות המומלצות בדוח.
בצד אבחון המת"ל, ישנם מוסדות המקבלים גם אבחונים ממקורות אחרים נוספים, כגון: אבחונים שפותחו על ידי מרכז האבחון עצמו ומיועדים לסטודנטים הלומדים בו; אבחונים של בעלי תואר שני בלקויות למידה; אבחונים דידקטיים או פסיכו-דידקטיים שתוקפם לא פג עדיין (שלא עברו שש שנים מביצועם). יחד עם זאת, קבלת דוחות אבחון ממקורות נוספים שאינם מת"ל נתונה לשיקול כל מוסד ומוסד ויש לברר במוסד הלימוד מהם האבחונים הקבילים בו לפני ביצוע האבחון.
קישורים למרכזי התמיכה במוסדות השונים ניתן למצוא כאן
 
אנגלית ושפות זרות
האם תוכלו לפרט מה כולל אבחון מורחב באנגלית?
באופן עקרוני, כל אבחון דידקטי (בגילאי חטיבת הביניים והתיכון) כולל הערכה של אנגלית  על מנת לבחון קשיים בתחום זה. בביה"ס היסודי בחינת תחום האנגלית תלויה בגיל התלמיד ובמספר השנים שהוא לומד את המקצוע.
אבחון באנגלית כולל הערכת אוצר המילים של התלמיד, הערכת יכולות הקריאה הטכנית, הערכת הבנת הנקרא והבנת הנשמע וההבדלים ביניהן, בחינת יכולת האיות, בדיקת יכולות שליפת רצף ה – ABC ושיחה קצרה בעל פה באנגלית. 


האם יש צורך באבחון פסיכו-דידקטי על מנת להמליץ על פטור מלימודי ערבית כשפה זרה שנייה?
משרד החינוך אינו מחייב ביצוע אבחון פסיכו-דידקטי לצורך קבלת פטור מערבית. פטור מערבית יכול להיות מומלץ בדוח אבחון דידקטי בלבד, אך מתן פטור תלוי באישור ביה"ס והוא אינו מחויב לאשר פטור גם אם קיימת המלצה על כך בדוח האבחון. בדרך כלל ממליצים על פטור בערבית לתלמידים בעלי ליקויים/ קשיים שפתיים משמעותיים מאוד, שלא אפשרו להם לרכוש כנדרש את שפת אמם ו/או שפה זרה שניה (אנגלית), ושעל אף קבלת סיוע, אינם מצליחים לרכוש את השפה הערבית. לפני שניגשים לאבחון לצורך קבלת פטור מערבית, חשוב להבין כי לא תמיד פטור שכזה מסייע לתלמיד או נחוץ לו באמת ולעיתים הוא אף עשוי לפגוע בהזדמנויות עתידיות העומדות בפניו. בנוסף, כשמקבלים פטור מלימודי ערבית יש ללמוד לימודי המזרח התיכון שהם עוד מקצוע רב מלל שלעתים מוסיף עומס על התלמיד.
 
אבחונים בתחום המתמטיקה
האם תוכלו לפרט מה כולל אבחון מורחב במתמטיקה?
באופן עקרוני, כל אבחון דידקטי (בגילאי ביה"ס היסודי, חטיבת הביניים והתיכון) כולל הערכה של מתמטיקה כחלק אינטגראלי מהאבחון, על מנת לבחון קשיים בתחום זה.  
באבחון מתמטיקה נבדק תפקודו של התלמיד בתחום בהתאם לרמת כיתתו, אך נבדקים גם תפקודי חשבון בסיסיים, כהבנה סדרתית וכמותית של מערכת המספרים, מבנה עשורי, שליפת עובדות חישוב ועוד. בנוסף, נבדקים תכני ידע נוספים כהנדסה, שברים, בעיות מילוליות ועוד. במידה ומעוניינים באבחון לשם בניית תכנית התערבות מפורטת במתמטיקה דווקא, ניתן לבצע אבחון דינמי ספציפי במתמטיקה (למשל, עפ"י ערכת "אח"ד מי יודע" של ד"ר מרים בן-יהודה). אבחון כזה הוא ממושך להעברה ולכתיבה, ומבוסס פחות על נורמות כמותיות להשוואה (ציוני תקן), ויותר על תיאור איכותני של תגובה לתיווך (עפ"י מודל האבחון הדינמי של פרופ' פויירשטיין).
 
האם יש צורך בביצוע אבחון מתמטיקה כדי לקבל התאמה של דף נוסחאות מורחב?
באופן עקרוני, קיימים מקרים בהם משרד החינוך אישור התאמות של דף נוסחאות מורחב במתמטיקה גם ללא בחינת התחום המתמטי באבחון. המלצה שכזו יכולה להיכתב על סמך קשיים בזיכרון או בעיות ארגון חריפות.
עם זאת, לא מומלץ לוותר על בחינת התחום המתמטי, במיוחד כאשר קיימים קשיים בתחום. מיפוי הקשיים במתמטיקה וסיווגם ככאלו הנגרמים מלקות מתמטית או מקשיים אחרים בתחומי הקשב, השפה או התפיסה המרחבית יכולים לתרום רבות להבנת דרכי ההוראה המתאימות לתלמיד. אבחון במתמטיקה יסייע בהתאמת דרכי ההוראה לתלמיד ויספק למורה למתמטיקה או למורה להוראה מתקנת מידע חשוב לגבי הדרך בה התלמיד יכול ללמוד או להתמודד עם תכנים מתמטיים.
חשוב לזכור, כיום לא קיימות התאמות רבות שיכולות לסייע לתלמידים עם לקויות מתמטיות. גם דף הנוסחאות המורחב לא יכול לסייע לתמיד שאינו יודע להתאים נוסחה למשוואה או להשתמש בה ביעילות ולכן במתמטיקה (כמו בשאר התחומים) הדגש הוא על הטיפול הנכון שיבנה בעזרת אבחון מקיף ואילו ההתאמות, מהוות מעין "השלמה" ולרוב כוחן מוגבל כשהן עומדות בפני עצמן.
גם בהשכלה הגבוהה, יש צורך לפחות להערכה מינימלית של התחום המתמטי (מעבר למבוצע באבחון המת"ל) כדי לקבל החלטות לגבי התאמות. ואמנם, לרוב בדיקה של תפקודים כמותיים היא חלק מובנה מהאבחון.

 
האם ישנה התאמה במסגרתה יכול ילד לבצע מבחן עם לוח הכפל?
לא קיימת התאמה רשמית שכזו, אך באבחוני חשבון בהם נמצא קושי משמעותי בהבנת מהות הכפל, למידת לוח הכפל וזכירתו, ניתן להמליץ לאפשר לילד להיכנס עם לוח הכפל לכיתה. עם זאת, הדבר חייב להיות מלווה בתכנית התערבות מקיפה בתחום זה. 
האפשרות להיכנס למבחן עם לוח הכפל היא רלוונטית עד לחטיבת הביניים; כבר בחטיבה התלמידים יכולים ואף מתבקשים להיעזר במחשבון (מדעי) בשיעורים ובמבחנים. לכן לקראת החטיבה מומלץ להכין את הילד לעבודה עם מחשבון, ללמדו כיצד להיעזר במחשבון בתבונה בצורה שמאפשרת לו בקרה על תוצריו וכן למידה של פרוצדורות חדשות ללא הישענות על מחשבון לפתרון הפרוצדורות אלא רק לשליפה של עובדות חישוב בסיסיות. ניתן לשקול לאחר התייעצות עם המורה והמטפל לאפשר לו עבודה עם מחשבון בשיעורי חשבון כבר בכיתה ו'.
 
לקויות למידה והפרעות קשב בצה"ל
בני מוכר כלקוי למידה מאז גיל צעיר, מהו התהליך שעליו לעבור כדי להיעזר בהתאמות במבחני המיון של צה"ל?
במקרה כזה הנכם נדרשים לשלוח מסמכים רלבנטיים (אבחון דידקטי / פסיכולוגי או נוירולוגי מלא) עד שבועיים לפני מועד ההתייצבות לצו הראשון. בנוסף, כאשר בנכם מגיע לצו ראשון יש להגיע עם האבחון או המסמכים שנשלחו. חשוב שהאבחון יבוצע ע"י מאבחן דידקטי מוסמך (בעל תואר שני או מוכר ע"י משרד החינוך) ו/או על ידי פסיכולוג, נוירולוג או פסיכיאטר (תלוי בסוג לקות הלמידה שאובחנה). 
חשוב לציין שאין קשר בין ההתאמות שהתקבלו בביה"ס לבין ההתאמות בצו הראשון. על פי האבחון שוקלים מחדש אילו התאמות יכולות להיות רלוונטיות למבחני הצו הראשון והן שונות מההתאמות שהוא ודאי קיבל עד כה. מצורף קישור לאתר עם הפרטים וכתובת המייל אליה עליכם לשלוח את האבחון. בהצלחה!
https://www.aka.idf.il/Main/giyus/general.aspx...
 
האם בעלי לקויות למידה יכולים לקבל סיוע לימודי במסגרת הצבאית (למשל בקורסים)?
נושא הסיוע לא מוסדר עדיין בצה"ל, ובוודאי לא כאשר מדובר בסיוע ספציפי ללקויות למידה (כמו הוראה מתקנת או אסטרטגיות). עם זאת, בתקופה האחרונה יש מפגשים רבים עם בסיסי ההדרכה השונים על מנת להעלות את המודעות לנושא לקויות למידה. בחלק מהבסיסים כבר מכבדים את ההתאמות שקיבל החייל בהתייצבותו לצו הראשון, אך הדבר משתנה ותלוי בסוג המבחן ובהיכרות של סגל ההוראה וההדרכה עם הנושא.
לסיכום, כיום אין סיוע מוסדר, אך יש לציין כי מטרת בסיסי ההדרכה היא שהחייל יסיים את הקורס בהצלחה כך שניתנות תמיכה ועזרה ככל הניתן, אך לא מדובר בסיוע מקצועי מאדם המתמחה בלקויות למידה.
 
סיוע והכוונה לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה
הבן שלי עם הפרעות קשב וריכוז וקבל את כל ההקלות במבחני הבגרות. כאשר יגיע לאוניברסיטה מה עליו לעשות כדי לקבל הקלות? יש מי שיכול לנתב אותו לאיזה תחום ללכת שלא צריך לשנן הרבה חומר?
על מנת לקבל התאמות במוסד להשכלה גבוהה עליו לבצע אבחון מת"ל או אבחון אחר המקובל על המוסד בו לומד, שם ייבחנו מחדש תפקודי הלמידה ויישקלו ההתאמות ודרכי הסיוע המתאימות. כמו כן, מומלץ ביותר (אפילו לפני האבחון ובוודאי שאחרי) לגשת למרכז התמיכה בלקויי הלמידה במוסד הרלוונטי ולקבל הכוונה ואסטרטגיות למידה המתאימות לו ומתאימות לתחום הדעת אותו לומד. לגבי הכוונה לתחום לימודים מתאים, ניתן על פי האבחון לנסות ולראות מהם תחומי החוזק והקושי ולתכנן יחד עם מרכז התמיכה תוכנית סיוע מקיפה. אפשרות נוספת היא לפנות לייעוץ תעסוקתי כדי לבחון מה מעניין אותו ומתאים לו.
 
איזה סיוע יכולים לקבל סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה?
אופי וכמות הסיוע לסטודנטים עם לקויות למידה משתנים לפי מוסד הלימודים (אוניברסיטאות, מכללות ציבוריות או פרטיות, מכללות להוראה וכו'). 
בין השירותים שסטודנטים עם לקויות למידה יכולים לקבל ניתן למצוא:
קורסי לשון ואנגלית מותאמים 
שיעורים פרטיים מסובסדים 
חונכות סטודנט-לסטודנט (לימודית / חברתית / אחרת) 
כרטיסי צילום 
ליווי ותמיכה של איש מקצוע (אסטרטגיות למידה, ליווי פרטני סביב התמודדויות שונות העולות בתוך המסגרת האקדמית, תמיכה בתחום התפקודים הניהוליים, ליווי שיקומי – למשל ע"י מרפאה בעיסוק ועוד).
השתתפות במכינות וסדנאות קבוצתיות לשיפור כישורי הלמידה
סיוע פרטני/קבוצתי להתמודדות עם קשיים רגשיים וחברתיים
סיוע בפניה לביטוח לאומי להכרה בנכות זמנית עקב הפרעת קשב חמורה
חשוב מאד לפנות למרכז התמיכה במוסד הלימודים ולמצות את ערוצי הסיוע, עוד לפני תקופת הבחינות בה ניתנות ההתאמות.
 
התמודדות מבוגרים עם הפרעות קשב ולקויות למידה בחיי היומיום
איך מתמודדים עם הפער? מצד אחד אינטליגנציה גבוהה, ומצד שני הפרעות קשב וריכוז...ולקות למידה... אני מתוסכלת...
החיים עם הפרעת קשב וריכוז בהחלט עלולים להוביל לתסכולים. מאידך, הכרת המאפיינים של ההפרעה יכולים לסייע לך להפוך אותה מחסרון ליתרון. אנשים רבים מדווחים שהם מצליחים לא למרות אלא בזכות אותם מאפיינים המאפשרים להם בין השאר עבודה על מספר פרויקטים במקביל, ראייה של התמונה הרחבה ועוד. בהחלט כדאי לפנות לטיפול התנהגותי רגשי, תמיד מומלץ לפנות למישהו המתמחה בתחום.
 
 
 שאלות נוספות
האם יש לכם "טיפים" לתת לי כהורה (המכין עם ילדיו שעורי בית יומיום..) על מנת לנסות ולהבין באם למישהו מילדיי יש חשד ללקות למידה כזו או אחרת?
ראשית, מומלץ שהורה לא יכין את שיעורי הבית עם הילד ובעיקר אם הדבר נעשה באופן יום-יומי. חשוב שהאחריות להכנת שיעורי הבית תהיה של התלמיד, אך כהורים נביט מהצד, נקשיב ונהיה שותפים במידה ומתגלים קשיים. הקשיים בהכנת שיעורי הבית יכולים לנבוע ממקורות רבים וביניהם: אי הבנת הומר הנלמד, קושי ביישום הנדרש, קשיים בכתיבה, קשיי קשב וריכוז, קשיי התארגנות, לקויות למידה. באם ההורה מבחין/חושד/'מרגיש' בקשיים (עקביים) מומלץ שיקבל מידע מהמורים המלמדים את הילד ו/או מאנשי מקצוע שידעו לייחס את המאפיינים לקושי ספציפי יותר. כמובן שתמיד מומלץ לשוחח עם הילד, כי רק הוא יודע להסביר את קשייו.
 
לאיזו בדיקת ראייה מומלץ לשלוח ילד כדי לשלול השפעת היבטים שונים של הראייה על הקריאה?
דיווחים על ילדים המתקשים להעתיק מהלוח למחברת, ילדים המתקרבים למחברת בכתיבה יתר על המידה וילדים המדווחים על כאבי ראש בעת הקריאה והכתיבה, הנם נפוצים. לעיתים מקור הבעיה בקריאה כלל אינו בלקות למידה והבדיקה הנדרשת היא בדיקת מיקוד ראיההכוללת מספר היבטים, ביניהם: היכולת לשנות את הפוקוס במהירות, פיקסציה, תיאום בין שתי העיניים, מעקב עיניים, תנועת עיניים ועוד. את הבדיקה מבצע רופא עיניים או אורטופטיסט (הוא גם המטפל בפזילה ובעין עצלה).